בתקופת החגים (שאנחנו עוד בעיצומה) נפער בכל אחד מאיתנו חלל עמוק בדמותך הנעדרת.
אתה לא יודע מה זה בלוג. לטכנולוגיית האינטרנט היה קשה לך, איש-אשכולות שכמוך, להסתגל.
הזיכרונות שלך, סיפורי הגבורה והמופת לצד סיפורים מלאי הומור ואנקדוטות מחייך כבר נאספו ונכרחו בספר. אך הזכרון שלנו אותך, עוד לא סופר, טרם גובש והתלכד.
אני מקווה שהבלוג הזה יהיה במה משפחתית לחלוק מעליה את זכרונותינו, הגיגנו ואת כל מה שרצינו לומר לך ולא הספקנו (ומה שעוד נרצה לומר) לצד שימור תמונות וקטעי ארכיון שכל כך הקפדת ללקט.
אוהבת
מתגעגעת
יעל
 |
| תעודת זהות ותעודת עליה של סבא |
what ID is this? saba did not have brown eyes either
השבמחקתעודת זהות בריטית שהוא קיבל עם העליה לארץ. כנראה שהפקיד היה עיוור צבעים.
השבמחקהתמונה היא אכן של סבא וקיבלתי את שתי התעודות מידיו לסריקה לפני כשנה. (אגב, בשחור-לבן העיניים אולי חומות).
מחכה לפוסט שלך.
נשיקות
in black & white they would have been black I guess, but in the awesome sepia they ARE brown
השבמחקMy post is there, feel free to comment
אני כתבתי על סבא סוג של סיפור קצר כעבודה לקורס כתיבה באוניברסיטה, לפני איזה 3 שנים. אולי אערוך אותו ואעלה אותו לכאן...
השבמחקTal, 250 words or less and double space please
השבמחקP:
הי שייקה בעלי שאינו פוסק להפתיעני
השבמחקביום 04/04/14 חזרתי די המומה מסידרת ביקורים עקרה באיכילוב..
הייתי זקוקה מידית לחמצן ולמיכשור רפואי נוסף שלדעתי לא אמצא בבית
ומפאת החג הקרוב - יהיה לי קושי גדול להתארגן....מ ד ה י ם מה אנשים
משאירים לנו בלכתם ואנו מגלים זאת ברגעי מצוקה שהופכים לנכס. שייקה איכשהוא מדי פעם "משאיר"לי בבית מתנות קטנות: אז באותו יום הרה גורל מצאתי - מחולל חמצן! סדיניות הכרחיות, פרטים של שתי חברות שכבר למחרת סיפקו לי את
דרישותי הרפואית.....משמיים? משייקה? תודה לך...נשוחח בכך הלילה..
אני שרה. שלך.